תהליכי AI

איך בוחרים את התהליך הראשון לאוטומציה עם AI, לפני שבונים מערכת שלמה

איור איזומטרי כהה של חמישה לוחות בשורה אלכסונית, שניים בהירים בקצוות ושניים כהים לידם, ובאמצע לוח ענברי מורם ומואר עם סימן וי בטבעת, מעל מתאר מקווקו של מקומו הקודם וקרן אור ביניהם

התהליך הראשון שכדאי לאוטמט הוא לא הבולט או הפוליטי ביותר בארגון, אלא זה שחוזר הרבה, כואב מספיק כדי שמישהו ירצה לפתור אותו, תחום בגבולות ברורים, ניתן למדידה ובטוח לטעות בו קצת. בוחרים אותו בניקוד של שמונה קריטריונים, מריצים אותו כפיילוט קטן מול מדד פתיחה שנמדד מראש, ובונים מערכת שלמה רק אחרי שתהליך אחד הוכיח ערך. בעמוד הזה: טבלת ניקוד, דוגמה מחושבת, שאלות לראיון ורשימת בדיקה לפיילוט.

איך בוחרים את התהליך הראשון? ניקוד של שמונה קריטריונים

בוחרים את התהליך הראשון לפי ציון על שמונה קריטריונים פשוטים, ולא לפי מה שהכי קל להציג בישיבת הנהלה.

למה לא מתחילים מהתהליך הבולט ביותר?

כשעסק מחליט להכניס AI, הרעיון הראשון הוא בדרך כלל התהליך הבולט: ההצעות שהמנכ״ל כותב בעצמו, הדוח שההנהלה מקבלת או הטיפול בלקוח הגדול. הבחירה מובנת, כי מי שמממן רוצה לראות תוצאה שמרגישים, אבל תהליכים כאלה הם לרוב גם הרגישים ביותר: טעות בהם נראית לעין, והכללים נשענים על שיקול דעת של אדם אחד. פיילוט ראשון שנכשל בתהליך כזה עלול להשאיר רושם ש-AI לא מתאים לעסק, כשבפועל פשוט נבחר תהליך לא מתאים.

התהליך הבולט

גדול, גלוי ובעל ערך סמלי. נוגע בלקוחות או בכסף, תלוי בשיקול דעת, מערב כמה מחלקות וכמה מערכות. קשה למדוד אותו, וקשה עוד יותר להסביר מה נחשב תוצאה טובה.

התהליך הראשון הנכון

קטן, תדיר ובטוח לטעות בו. חוזר כל יום, בנוי מצעדים שאפשר לתאר, יש לו תשובה נכונה שאדם מאמת בשניות והוא נוגע בעיקר במידע פנימי. אחרי שהוכיח ערך, יש על מה להישען בתהליך הבא.

שמונה קריטריונים, ציון מ-1 עד 5

חמש התכונות של תהליך ראשון טוב (תדיר, כואב, תחום, ניתן למדידה ובטוח לטעות בו קצת) נבדקות בעזרת שמונה קריטריונים. נותנים לכל תהליך מועמד ציון מ-1 עד 5 על כל קריטריון, והכיוון קבוע: ציון 5 תמיד אומר שהתהליך מתאים מאוד לפיילוט ראשון. לכן בעלות טעות ובסיכון, 5 הוא עלות נמוכה וסיכון קטן. כדאי לנקד יחד עם מי שמבצע את התהליך בפועל, כי הוא יודע איפה הכללים באמת נשברים.

שמונה קריטריונים לבחירת התהליך הראשון
קריטריוןהשאלהציון 5 נראה כךציון 1 נראה כך (דגל אדום)
תדירותכמה פעמים בשבוע התהליך מתרחש?כל יום ובכמה מופעים, כך שמצטברים מהר מקרים לבדיקה.כמה פעמים בשנה, וכל ניסוי נמשך חודשים.
זמן לכל מופעכמה זמן עבודה אדם משקיע בכל מופע, כולל חיפוש מידע והעתקה בין מערכות?כל מופע גוזל זמן מורגש, והסכום השבועי מורגש ביומן של אדם.המופע לוקח רגע, וגם אם ייעלם, אף אחד לא ירגיש בחיסכון.
עלות טעות (5 = נמוכה)מה קורה אם פלט שגוי יוצא החוצה?הטעות נתפסת בתוך הצוות לפני שמישהו מושפע, וקל לתקן אותה.הטעות מגיעה ללקוח, לכסף או לחוזה, ואי אפשר לבטל אותה.
בהירות כללים ודוגמאותהאם אפשר להסביר לעובד חדש במסמך קצר מה נכון, ויש דוגמאות מהעבר?יש כללים כתובים או כאלה שאפשר לכתוב, ויש תיקים מהעבר עם התוצאה הנכונה.הכול נשען על תחושה של אדם אחד, וכל אחד מבצע אחרת.
נתונים ומי שיודע את התשובההאם המידע הדרוש זמין דיגיטלית, ויש אדם שיכול להגיד בתוך שניות אם התוצאה נכונה?המידע בכמה מקומות מסודרים, ויש אדם מוגדר שמכריע.המידע בראש של אדם או על נייר, ואין מי שקובע מה נכון.
משטח אינטגרציה (5 = מעט מערכות)בכמה מערכות התהליך נוגע, ולכמה מהן יש API או ייצוא?מערכת אחת או שתיים, עם API או ייצוא מסודר.חמש מערכות או יותר, חלקן בלי API או עם כניסה משותפת.
בעלים וספונסרמי הבעלים של התהליך, ומי יאשר גישה, זמן והחלטות?בעלים אחד בשם שמבצע או מנהל את התהליך, וספונסר שמוכן להקצות לו זמן.אף אחד לא אחראי, או שכמה מחלקות חלוקות מי הבעלים.
סיכון ורגישות (5 = נמוך)האם התהליך נוגע במידע אישי רגיש, בהחלטה על אדם, בייעוץ מקצועי או בדיווח לרשות?מידע עסקי פנימי רגיל, בלי החלטות שמשפיעות על אנשים.מידע רגיש, החלטות על אנשים או חובות דיווח, שדורשים בדיקה משפטית לפני כל צעד.

הסכום, עד 40, מסדר את הרשימה אבל לא מכריע. ארבעה קריטריונים פוסלים לבד: ציון 1 בעלות טעות, בבהירות כללים, בנתונים ובמי שיודע את התשובה או בסיכון מוציא תהליך מהרשימה של הפיילוט הראשון, גם אם הסכום שלו גבוה. תהליך שאי אפשר להגיד בו מה נכון, או שטעות בו אינה הפיכה, לא יוכל להוכיח ערך בצורה בטוחה. ציון נמוך בתדירות או בזמן לכל מופע לא פוסל, אבל אומר שגם הצלחה מלאה תחסוך מעט.

את שני הקריטריונים הראשונים כדאי לספור ולא להעריך: עברו על התיבה, על היומן או על המערכת של השבוע שעבר. תהליך עם תשובה נכונה שאפשר לבדוק, כמו השוואת כמות בחשבונית מול תעודת משלוח, מקבל ציון גבוה בקריטריון הנתונים. כך זה נראה בדוגמה להמחשה של בדיקת חשבוניות עם AI.

דוגמה מחושבת: חמישה תהליכים בעסק שירותים, ומי מנצח

בעסק הדמיוני שבדוגמה מנצח מיון פניות נכנסות, והתהליך הכי מרשים, ניסוח הצעות מחיר, מדורג כמעט אחרון.

תרחיש להמחשה: עסק שירותים דמיוני. המועמדים והציונים הומצאו לצורך ההמחשה, והם אינם נתוני לקוח או מדידה.

ציונים להמחשה, 1 עד 5, כשציון 5 תמיד טוב לפיילוט ראשון
תהליך מועמדתדירותזמן למופעעלות טעותכלליםנתוניםמערכותבעליםסיכוןסה״כ מתוך 40
מיון פניות נכנסות5344454433
סיכומי פגישות לעדכוני CRM4443434329
תזכורות על חשבוניות פתוחות4225434327
ניסוח הצעות מחיר2412335323
דוח חודשי להנהלה1433213421
  • מיון פניות נכנסות (33), המנצח. הוא תדיר מאוד, וחומר הבדיקה כבר קיים: פניות מהעבר ולאן הן נותבו בפועל. מנהל המכירות יכול לאמת הצעת סיווג וניתוב בתוך שניות. בהתחלה המערכת רק מציעה ואדם מאשר, ולכן טעות נתפסת לפני שמישהו הושפע, והתהליך נוגע בשתי מערכות. כך נראה תהליך כזה במערכת AI ללכידת לידים, מיון וניתוב פניות.
  • סיכומי פגישות לעדכוני CRM (29), מקום שני. מתאים כצעד הבא, כי הוא ישתמש באותם נתוני לקוחות. הציון נמוך יותר כי מה שחשוב לרשום משתנה בין אנשי מכירות, וכי שיחות מוקלטות מחייבות בדיקה של הסכמה ופרטיות מול הגורם המשפטי.
  • תזכורות על חשבוניות פתוחות (27), בעיקר אוטומציה רגילה. הכללים ברורים (תאריך וסטטוס), ולכן מספיקה אוטומציה מבוססת כללים, בלי מודל. הציון הנמוך בעלות טעות נובע מכך שהודעה שגויה ללקוח ששילם או שנמצא במחלוקת פוגעת ביחסים ובגבייה.
  • ניסוח הצעות מחיר (23), מצליח בהדגמה ונכשל בפיילוט. זה התהליך שמרשים בישיבת הנהלה, ולכן הוא מקבל את הציון הגבוה ביותר בבעלים וספונסר. אבל כל הצעה שונה, אין תשובה נכונה אחת שאפשר לבדוק, והצעה שגויה שיצאה ללקוח היא התחייבות. הציון 1 בעלות טעות פוסל אותו כצעד ראשון.
  • דוח חודשי להנהלה (21), נתקע בנתונים. מחזור אחד בחודש אומר שכל ניסוי נמשך חודש, והנתונים מפוזרים בחמש מערכות. קודם מטפלים בנתונים עצמם.

מיון הפניות לא הרשים אף אחד בישיבת הנהלה, וזה בדיוק מה שמאפשר לו להיות פיילוט שקט ומדיד.

מה שואלים את מי שמבצע את העבודה? עשר שאלות לראיון

מראיינים את מי שמבצע את התהליך בפועל ולא את מי שמנהל אותו, כי רק הוא יודע איפה הנוהל כתוב ואיפה העבודה באמת נעשית. ראיון עם מסך פתוח חושף יותר מכל מסמך אפיון, בתנאי שמבקשים לראות מקרים אמיתיים ולא לשמוע תיאור של הנוהל.

  1. "תראו לי את חמש הפעמים האחרונות שעשיתם את זה." מקרים אמיתיים חושפים חריגים שהנוהל לא מזכיר, ואחר כך משמשים כמדגם לבדיקות.
  2. מה מתחיל את התהליך, ומה אומר לכם שהוא הסתיים? כך מגדירים גבולות ותנאי סיום.
  3. איזה מידע אתם מחפשים, ואיפה אתם מוצאים אותו? התשובה מראה כמה מערכות מעורבות.
  4. מה אתם בודקים לפני ששולחים או מאשרים? זו הבדיקה שהמערכת צריכה לשחזר, והיא הופכת לקריטריון קבלה.
  5. מה אתם עושים כשלא ברור מה לעשות? כך מגלים את מסלול החריגים ואת מי ששואלים.
  6. אילו מקרים אתם מעבירים למישהו אחר, ולמי? זה מגדיר הסלמה וסמכויות.
  7. מה הטעות הנפוצה ביותר, ומתי הייתה הטעות היקרה האחרונה? התשובה קובעת את הציון של עלות טעות.
  8. איזה חלק לוקח הכי הרבה זמן, ואיזה הכי משעמם? החלק שגוזל זמן הוא לא תמיד הנכון לאוטמט, ולפעמים החלק המשעמם הוא פשוט כלל.
  9. מה אתם יודעים שלא כתוב בשום מקום? כללים שבשתיקה הם מקור עיקרי לטעויות של מערכת חדשה.
  10. מי יכול להגיד לי אם התוצאה נכונה, ותוך כמה זמן? זה מזהה את הבודק ואת מי שיכריע במחלוקת.

כדאי למדוד זמן של חמשת המקרים כבר בראיון. בסיומו יש בידיכם שלושה חומרים שהפיילוט צריך: מקרים אמיתיים, בדיקות שהעובד מפעיל בראש ותמונה ברורה של מי מכריע.

איך מגדירים פיילוט קטן שאפשר לשפוט?

פיילוט טוב מוגדר בכתב לפני שנכתבת שורת קוד: מה בתחום, מה נחשב סיום, מה נמדד היום ומתי עוצרים.

מדד פתיחה מדגם מקרים אמיתיים הרצה צרה עם אישור אנושי השוואה למדד הפתיחה החלטה: להרחיב, לתקן או לעצור

רשימת הבדיקה שלהלן ממשיכה את הדוגמה של מיון הפניות:

  • היקף במשפט אחד. למשל: הפיילוט מקבל פנייה חדשה מהטופס או מהדוא״ל, מציע סיווג ויעד ניתוב, ואדם מאשר לפני שהפנייה עוברת הלאה. אם צריך שני משפטים, ההיקף רחב מדי.
  • הגדרת סיום. מה בדיוק נחשב מופע שטופל: איזה שדה התמלא, מי אישר ולאן הועבר.
  • מדד פתיחה שנמדד קודם. זמן טיפול למופע, מספר הטעויות שהצוות מזהה ועיכוב בין הגעת הפנייה לטיפול בה. בלי מדידה לפני ההרצה, אחרי כמה חודשים כולם יהיו בטוחים שמשהו השתפר ואף אחד לא יוכל להוכיח.
  • מדגם של מקרים אמיתיים. מקרי הראיון ועוד מקרים מהארכיון, כולל חריגים וחסרים, אחרי צמצום מידע רגיש לפי הצורך. חלק מהמקרים נשמר בצד ומשמש להערכה בלבד, כדי לא לבדוק את המערכת על מה שכבר ראתה.
  • מדדי הצלחה ותנאי עצירה. הבעלים קובע לפני ההרצה מה צריך לקרות מול מדד הפתיחה כדי להמשיך, ומה יגרום לעצור, למשל שהצוות מתקן את הפלט יותר ממה שהוא חוסך בזמן. את הסף עצמו קובעים לפני שרואים את הנתונים.
  • אישור אנושי לכל מה שיוצא החוצה. הודעה ללקוח, עדכון של רשומה עסקית או כל פעולה שקשה לבטל עוברים אדם. הקפידו שהבודק רואה את המקור לצד השינוי המוצע, כדי שהאישור לא יהפוך להרגל. הפירוט בתורי אישור אנושי בתהליכי AI.
  • מסגרת זמן קצרה. ארוכה מספיק כדי שהתהליך יעבור כמה מחזורים מלאים ויכלול מקרים חריגים, וקצרה מספיק כדי שעצירה לא תכאיב.
  • בעלים בשם. אדם אחד שיושב עם הצוות, בודק את התוצאות ומחליט, ולא "הפרויקט".
  • עלות למקרה. כבר בפיילוט רושמים כמה עולה לעבד מופע אחד: שימוש במודל, ערוץ וזמן של בדיקה אנושית. הנתון קובע אם ההרחבה כלכלית, ומוסבר במה עולה להפעיל סוכני AI בקנה מידה.

זה גם סדר העבודה שלנו בפרויקטי AI: מגדירים משימה והצלחה עם מדד פתיחה, בודקים על דוגמאות מייצגות, מחברים פיילוט מוגבל עם נקודות אישור, ואז מחליטים אם להרחיב, לשפר או לעצור. פירוט נוסף יש בעמוד פיתוח AI לעסקים.

כללים, שלב בעזרת AI או סוכן? ומתי פיתוח מותאם ומתי כלי קיים?

בתהליך ראשון בוחרים את הצורה הפשוטה ביותר שפותרת את הבעיה: כללים קבועים, שלב אחד בעזרת AI או סוכן, לפי מידת השונות בין מקרה למקרה.

1

כללים קבועים

מתאים כשהקלט מובנה וההחלטה נובעת מכללים שאפשר לכתוב כאם-אז: תזכורת כשחשבונית עברה את תאריך הפירעון, העברת טופס לאדם לפי שדה. זה זול, צפוי וקל לבדיקה, ואין בו צורך במודל.

2

שלב בעזרת AI בתוך תהליך קבוע

מתאים כשצעד אחד דורש הבנה של טקסט חופשי: סיווג פנייה, חילוץ שדות ממסמך, סיכום שיחה. כל השאר נשאר תהליך מוגדר עם כללים ועם אדם בנקודות הרגישות. לרוב זו נקודת ההתחלה הנכונה.

3

סוכן

מתאים כשכל מקרה דורש רצף צעדים אחר והמערכת צריכה לבחור כלים ופעולות בעצמה, בהרשאות שהוגדרו לה. הוא גמיש יותר וקשה יותר לבדיקה, ולכן באים אליו אחרי ששלב בודד הוכיח את עצמו.

ההבדל בין שלושת המסלולים מפורט בהשוואה בין סוכן AI לאוטומציה רגילה, ויש גם עמוד על סוכני תהליכי עבודה.

גם הבחירה בין כלי קיים לפיתוח מותאם נעשית לפי התהליך. אם כלי שאתם כבר משלמים עליו, למשל כללי אוטומציה בתוך ה-CRM, מבצע את הצעד ועומד בדרישות הנתונים וההרשאות שלכם, התחילו בו. פיתוח מותאם מתאים כשהתהליך נוגע בכמה מערכות, כשצריך שליטה בהתנהגות ובבדיקות או כשה-AI הוא חלק ממוצר שלכם. הקריטריונים המלאים, כולל בעלות על הנתונים ותלות בספק, מופיעים באוטומציה מותאמת מול כלים מוכנים.

שש טעויות שחוזרות בבחירת התהליך הראשון

שש טעויות חוזרות בבחירת התהליך הראשון, ולכל אחת יש חלופה פשוטה.

  • מאוטמטים תהליך שבור. אם אף אחד לא יכול לתאר את התהליך בכמה צעדים, או שכל אחד מבצע אותו אחרת, המערכת תעשה את הבלגן מהר יותר. קודם כותבים את הצעדים ומסכימים מה נכון.
  • מתחילים בתהליך שדורש חמש אינטגרציות. כל חיבור הוא עוד הרשאה, עוד מגבלה של ספק ועוד נקודת כשל, והזמן הולך על צנרת ולא על למידה. מתחילים בשתי מערכות לכל היותר ומוסיפים אחרי שהערך הוכח.
  • מתחילים בלי מדד פתיחה. בלי מדידה מראש כל תוצאה היא עניין של תחושה, והדיון הופך לוויכוח בין המתלהבים לספקנים.
  • רודפים אחרי רעיון החיבה של המנכ״ל. כשהספונסר משפיע, קל לבחור את התהליך שמרשים אותו, אבל הציון שלו נשאר מה שהוא. מראים את הניקוד ומציעים אותו כשלב שני, אחרי שיש נתונים ותשתית.
  • בוחרים תהליך בלי תשובה נכונה לבדוק מולה. אם שני עובדים ותיקים חלוקים מה התוצאה הנכונה, מודל לא יכריע ביניהם ואי אפשר יהיה להעריך אותו.
  • מכוונים לאוטונומיה מלאה מההתחלה. מערכת שפועלת מול לקוחות בעצמה לפני שנמדדה לוקחת הרבה סיכון עם מעט נתונים. מתחילים בהצעה שאדם מאשר, ועוברים לביצוע אוטומטי רק בקטגוריות של מקרים שהוכיחו את עצמן.

מה קורה אחרי הפיילוט, ומה אם הוא לא הצליח?

אחרי פיילוט מוצלח מרחיבים לצעד השכן באותו תהליך, בונים שכבת נתונים שאפשר להשתמש בה שוב ומנקדים את הרשימה מחדש.

  • הצעד השכן. הצעד שמקבל את הפלט של הראשון או משתמש באותו קלט: אחרי מיון פניות, למשל, טיוטת תשובה ראשונה שאדם עורך. צעדים שכנים בטוחים יותר, כי הנתונים, ההרשאות והבודקים כבר קיימים.
  • שכבת נתונים לשימוש חוזר. מה שנוצר בפיילוט הוא נכס אם שומרים אותו נכון: רשומות לקוח מאוחדות, ההחלטות שהמערכת הציעה, ההחלטות שבני אדם קיבלו בפועל והתיקונים שלהם. התיקונים הופכים לבדיקות שרצות מחדש בכל שינוי במודל או בהנחיה. כדאי לתכנן את זה כבר בפיילוט.
  • ניקוד מחדש של הרשימה. הציונים משתנים אחרי הפיילוט: תהליך שדרש חמש מערכות, ואחת מהן כבר מחוברת, מקבל ציון טוב יותר בקריטריון האינטגרציה. מפת דרכים נשענת על ציונים שמתעדכנים ולא על רשימת משאלות.
  • עלות ותפעול. לפני הרחבה מחשבים את עלות המקרה בנפח הצפוי ומגדירים מי מתחזק, מנטר ובודק מחדש אחרי עדכון מודל. המדריך כמה עולה סוכן AI לעסק מפרט את מרכיבי העלות.

ואם הפיילוט לא עמד בתנאי ההצלחה? בודקים איפה הוא נכשל לפי המדגם: נתונים חסרים, כללים שלא היו ברורים, תהליך שנבחר לא נכון או בעיה שאוטומציה פשוטה פותרת. לפי זה מצמצמים, משנים את הקלט, עוברים למועמד הבא ברשימה או עוצרים. מדד הפתיחה והמדגם כבר קיימים, ולכן המועמד הבא מתחיל מנקודה טובה יותר.

הכלל להחלטה אחרי פיילוט: שלוש תוצאות לגיטימיות, להרחיב, לתקן או לעצור. הדבר היחיד שאינו לגיטימי הוא להמשיך בלי להחליט.

מתי עדיף לא להתחיל ב-AI בכלל?

עדיף לא להתחיל ב-AI כשהתהליך נדיר, כשטופס או כלל פשוט פותרים אותו או כשאף אחד לא יכול להגיד מה נחשב תוצאה נכונה.

  • התהליך נדיר. תהליך שקורה כמה פעמים בחודש לא יצבור מקרים לבדיקה, והחיסכון בו קטן מעלות ההקמה והתחזוקה.
  • הבעיה נמצאת בקלט. אם פניות מגיעות חסרות כי הטופס לא דורש שדה, תקנו את הטופס: שדה חובה, רשימה סגורה במקום טקסט חופשי, כלל מיון בתיבת הדואר.
  • כמה כללי אם-אז מספיקים. אם אפשר לכתוב את ההחלטה בכמה שורות, כתבו אותן. זה זול יותר, צפוי יותר וקל לבדוק.
  • התהליך לא מובן או לא בבעלות של אף אחד. כשאין בעלים או שהצעדים לא מוסכמים, מסדרים את זה קודם, בלי תוכנה בכלל.
  • אי אפשר לטעות אפילו פעם אחת. תהליך שבו טעות בודדת היא חוב משפטי או כספי חמור לא מתאים לפיילוט ראשון.

גם בשיחת אפיון איתנו בודקים אם כלי קיים או אוטומציה עם כללים קבועים כבר פותרים את הצורך, לפני שמדברים על פיתוח.

מה עושים השבוע? ארבעה צעדים

השבוע אפשר לסיים את שלב הבחירה בארבעה צעדים: רשימה של עשר משימות חוזרות, ניקוד, ראיון על שני מועמדים ובחירה של אחד.

  1. רשמו עשר משימות חוזרות. בקשו מכל אחד בצוות לרשום מה עשה פעמיים או יותר השבוע והרגיש מכני. להשראה, בסוכני AI לעסקים יש רשימה של תהליכים נפוצים.
  2. נקדו אותן בטבלה. שורה לכל משימה ועמודה לכל קריטריון. סמנו כל ציון 1 בארבעת הקריטריונים הפוסלים: תהליך עם ציון כזה יורד מהרשימה.
  3. בחרו שניים וראיינו. שבו עם מי שמבצע את שני המועמדים הראשונים ושאלו את עשר השאלות. הציונים משתנים לרוב אחרי הראיון, ולפעמים אחד המועמדים מתברר כפשוט יותר.
  4. בחרו אחד וכתבו משפט היקף. הוסיפו מדד פתיחה, שם של בעלים, נקודת אישור אנושי ותנאי עצירה.

אם תרצו עזרה במיפוי הרשימה או בבדיקה אם התהליך שנבחר מתאים לפיילוט, שיחה קצרה איתנו יכולה לעזור להגדיר את ההיקף. ואם אתם משווים ספקים, ראו איך בוחרים חברת פיתוח AI בישראל.

שאלות ותשובות

כמה תהליכים כדאי לאוטמט בבת אחת בתחילת הדרך?

כדאי להתחיל בתהליך אחד. פיילוט יחיד מאפשר להבין מה גרם לתוצאה, ולצוות קטן קל יותר לתת תשומת לב לבדיקה אחת מאשר לכמה במקביל. אפשר להריץ שני פיילוטים יחד רק אם יש להם בעלים שונים והם לא נוגעים באותן מערכות. את שאר המועמדים משאירים ברשימה מנוקדת וחוזרים אליה אחרי שהתהליך הראשון הניב החלטה: להרחיב, לתקן או לעצור.

איך אפשר לדעת אם תהליך מתאים לאוטומציה עם AI?

תהליך מתאים כשאפשר להגדיר מה נכנס ומה אמור לצאת, להראות חמישה מקרים אמיתיים מהעבר עם התוצאה הנכונה, ולמצוא אדם שיכול לאמת תוצאה בתוך שניות. התהליך צריך לחזור בתדירות שמצדיקה את המאמץ, וטעות בו צריכה להיתפס לפני שהיא מגיעה ללקוח או לכסף. אם אף אחד לא יכול להגיד מה נחשב נכון, התהליך עדיין לא מוכן, וכדאי להתחיל בהסכמה על הכללים.

צריך צוות דאטה סיינס כדי להתחיל פיילוט AI ראשון?

לא בהכרח צריך צוות דאטה סיינס כדי להתחיל פיילוט AI ראשון. לפיילוט כזה צריך בעלים של התהליך שיודע מהי תשובה נכונה, גישה מאושרת לדוגמאות ולמערכות הרלוונטיות ושותף הנדסי שיבנה, יחבר ויבדוק. כדאי להגדיר מראש מי יתחזק את המערכת אחרי ההשקה, בצוות שלכם או אצל הספק. את ההחלטה על צוות פנימי לנושא אפשר לרוב לדחות עד שיש כמה תהליכים פעילים.

כמה זמן צריך להריץ פיילוט אוטומציה ראשון?

מספיק זמן כדי שהתהליך יעבור כמה מחזורים מלאים, כולל מקרים חריגים כמו סוף חודש או שיא עומס, וקצר מספיק כדי שאפשר יהיה לעצור בלי נזק. תהליך יומי ייתן תמונה מהר יותר מתהליך חודשי. את מסגרת הזמן, את מדדי ההצלחה ואת תנאי העצירה קובעים לפני ההרצה ולא אחריה, כדי שההחלטה תתבסס על מדידה ולא על התרשמות.

מי צריך להיות הבעלים של פיילוט האוטומציה בעסק?

הבעלים הוא מי שמנהל או מבצע את התהליך היום, כי הוא יודע מה נחשב תוצאה נכונה והוא ירגיש את השיפור. לצדו צריך ספונסר שיכול לאשר גישה למערכות, זמן של הצוות והחלטה בסוף הפיילוט. ספק חיצוני יכול לבנות ולחבר, אבל לא יכול להכריע מה נכון בתהליך העסקי. פיילוט בלי בעלים בשם נוטה להישאר בלי החלטה.

מה עושים אם הפיילוט הראשון נכשל?

כשפיילוט ראשון נכשל, בודקים לפי מדגם המקרים איפה זה השתבש, ואז מחליטים: לצמצם את ההיקף, לתקן את הקלט, לעבור לאוטומציה פשוטה, לנסות את המועמד הבא ברשימה או לעצור. כישלון בפיילוט קטן הוא מידע זול, בתנאי שהגדרתם מראש מדד פתיחה ותנאי עצירה. מדד הפתיחה והמדגם נשארים שימושיים גם לתהליך הבא, ולכן כדאי לתעד מה למדתם.

האם התהליך הראשון צריך להיות מול לקוחות?

בדרך כלל התהליך הראשון לא צריך להיות מול לקוחות. עדיף להתחיל בשלב פנימי, כמו מיון פניות שאדם מאשר לפני שהן מנותבות, או בתהליך מול לקוחות שבו אדם מאשר כל פלט לפני שהוא יוצא. כך טעות נתפסת לפני שהיא פוגעת באמון. מעבר לתקשורת אוטומטית מול לקוחות בא אחרי שהמדגם והנתונים מראים שהמערכת עומדת בתנאי ההצלחה, ורק בקטגוריות מוגדרות של מקרים.

האם לבחור בכלי מדף או בפיתוח מותאם לתהליך הראשון?

אם כלי שאתם כבר משלמים עליו מבצע את הצעד ועומד בדרישות הנתונים וההרשאות שלכם, התחילו בו. פיתוח מותאם מתאים כשהתהליך נוגע בכמה מערכות, כשצריך שליטה בהתנהגות ובבדיקות או כשה-AI הוא חלק ממוצר שלכם. בשני המקרים מגדירים את הפיילוט, את מדד הפתיחה ואת תנאי העצירה באותו אופן, כדי שאפשר יהיה להשוות.

איזה תהליך כדאי לחבר ל-AI?

מתחילים ממשימה ברורה, מגדירים את המידע וההרשאות, ומתכננים איך בודקים את התוצאה.

אפשר גם להתחיל מתיאור קצר של התהליך או המוצר שתרצו לבנות.

רעיונות שמגיעים למייל

מדי פעם, מדריכים ודוגמאות שימושיים על AI ובניית מוצרים. בלי ספאם.

אפשר לבטל בכל רגע.

שואלים את DevShift