אטלס התנ״ך

English

מסע תלת־ממדי בזמן ובמרחב, מבריאת העולם ועד שיבת ציון

טוען את המפה…פורשים הרים ועמקים

על המקורות והשיטה

אטלס התנ״ך מלווה את הכתוב. כל מה שנוסף עליו (ממצאים ארכאולוגיים, דברי חז״ל, מפות מודרניות) מוצג לצדו כהקשר, ולא במקומו.

הכתוב בראש

האירועים מסופרים כפי שהתנ״ך מציג אותם, עם ציון הפסוקים. דברי חז״ל וממצאים ארכאולוגיים מופיעים בחלקים נפרדים ומסומנים. הם מאירים את הכתוב ואינם באים במקומו.

כשהכתוב אינו אומר היכן היה מקום (הר סיני, סדום, מעבר הים), האטלס אומר זאת במפורש ומציג את הזיהויים המסורתיים והנפוצים, בלי להכריע ביניהם.

שתי דרכים לספור את הזמן

סדר עולם (ברירת המחדל). המנין המסורתי, על פי סדר עולם רבה וחז״ל, סופר את השנים מבריאת העולם. יציאת מצרים, למשל, חלה בשנת ב׳תמ״ח.

תיארוך מקובל. אותם אירועים על ציר השנים לפנה״ס שבו משתמשים היסטוריונים. עד פילוג הממלכה התאריכים נגזרים מהמרווחים שהתנ״ך עצמו קובע, כפי שהם נספרים בסדר עולם, ונסמכים על התאריך המקובל ליסוד בית המקדש: 966 לפנה״ס, שנת ב׳תתקכ״ח לבריאה. הנוסחה: שנה לפנה״ס = 3894 פחות שנה לבריאה. כך יציאת מצרים חלה בסביבות 1446 לפנה״ס. מפילוג הממלכה ואילך התאריכים נקבעים לפי הכרונולוגיה המקובלת, על סמך תיעוד חיצוני כמו הכרוניקה הבבלית ושנות המלוכה הפרסיות.

ככל שהזמן מתקדם, שני המנינים מתרחקים זה מזה, ובעיקר בתקופה הפרסית: סדר עולם מונה 34 שנות מלכות פרס, ואילו הכרונולוגיה המקובלת מונה כמאתיים שנה. האטלס מציג את שניהם, וכל תאריך מלווה בבסיסו. המתג בראש המסך מחליף את תוויות הציר, ובמקומות שבהם השיטות חלוקות הוא משנה גם את סדר האירועים (למשל באירועי מגילת אסתר).

פסוקים ומספור

מראי המקום משתמשים במספור המסורה (המספור העברי) בשתי השפות. בתנ״כים אנגליים רבים המספור שונה: למשל, מלכים א׳ ה, א בנוסח העברי הוא מלכים א׳ ד, כא בתנ״כים אנגליים רבים. הציטוטים העבריים מנוקדים, והעמוד באנגלית מביא גם את תרגום JPS משנת 1917.

פרשות השבוע מחושבות לפי גבולות הפרשיות המסורתיים, ואינן נכתבות ידנית.

עד כמה ודאי זיהוי של מקום?

לכל מקום באטלס מצוינת דרגת זיהוי, כדי להבחין בין מקומות שמיקומם מוכח לבין מקומות שהזיהוי שלהם נשען על מסורת או על השערה.

ודאי
נקבע לפי כתובות, חפירות או שם שנשמר ברציפות.
סביר
ראיות חזקות וספק קטן.
מסורתי
נשען על מסורת ארוכת שנים, ללא הכרעה ארכאולוגית.
שנוי במחלוקת
מוצעים כמה אתרים.
לא ידוע
המקום לא זוהה, ומיקומו על המפה סמלי.

הגבולות משוערים

הטריטוריות הן שחזורים על פי תיאורי הגבולות בכתוב (למשל יהושע טו–יט) ועל פי מוסכמות מקובלות באטלסים. כל מפה מציינת את הבסיס שלה. השטח עצמו הוא מודל מודרני של פני הארץ: נהרות וקווי חוף השתנו מאז העת העתיקה, ובמקומות שבהם השתנו הם משוערים.

תודות ורישיונות